בזכות הקיץ שהגיע / "אמא ותיקה", מגזין נשים / 11.7.10


כשאמא של נ' התקשרה והודיעה לי שבעוד יומיים נפגשים לדון בקייטנת האמהות, לא ידעתי אם היא צוחקת עליי או איתי.

"אבל בקושי התחיל חודש סיוון", מחיתי, "לא מוקדם מדי לדבר על קייטנות?"

אמא של נ' היא אישה נמרצת מאוד, שמארגנת זו שנה חמישית קייטנת אמהות לבנותיה, והתלהבותה הרבה לא הותירה מקום לדחיות. "אנחנו כבר חמש אמהות, ואת השישית. אם את לא רוצה, אני יכולה לפנות למישהי אחרת, אבל הבת שלך מאוד תצטער. נפגשים אצלנו בערב. תבואי עם רעיונות", פסקה בהחלטיות. "ותביאי עוגה, כי כל אחת מביאה כיבוד לפגישה".

להווי ידוע ונהיר לכול כי מטרתה של קייטנת אמהות היא לחסוך כסף. עד כה לא הצטרפתי מעולם לקייטנת אמהות, וברוב נחשלותי שלחתי את ילדיי רק לקייטנות המתנ"ס. חשבתי לעצמי שאכן, אולי הגיע הזמן להתקדם בחיים ולהצטרף לקייטנת אמהות.

מכיוון שמדובר בבנותינו היקרות, מיד לאחר שהתיישבנו סביב השולחן וטעמנו מהכיבוד שהביאה כל אחת (אפיתי עוגת גבינה), שלפנו את הרעיונות הטובים ביותר שלנו. שהרי לא ייתכן שקייטנת האמהות שלנו תיפול באיכותה ובתכניה מקייטנת המתנ"ס. על הנייר החלו להתקבץ הרעיונות: מרכזי מבקרים, פארקים, מוזיאונים, הצגות, סרטים, טיולים ועוד ועוד. חוץ מטיסה בשמי הארץ ושיט ביכטה לאילת – חשבנו על הכול. סיכמנו לבדוק מחירים ולהיפגש בעוד יומיים. שוב עם כיבוד.

***

הפעם אפיתי עוגת מוס שוקולד. ישבנו בבית של אם אחרת, משתפות זו את זו במידע ומוסיפות רעיונות: בריכה, לונה פארק, עוד מוזיאון לילדים וטיול ליומיים עם אוטובוס ולינה. ומכיוון שהיה מאוחר מכדי להתקשר לחברת האוטובוסים, חילקנו בינינו שוב את המטלות וסיכמנו להיפגש בעוד יומיים עם הנתונים החדשים.

הפעם נפגשנו בביתה של אם אחרת, והפעם הכנתי עוגת שמרים. מטבע הדברים צצו ועלו רעיונות נוספים כמו רכיבה על סוסים, ביקור בפארק מים, באולינג, קוסם, ליצן ושתי הצגות ילדים. הרי לא נחסוך תרבות מבנותינו היקרות. ושוב קבענו לאסוף מחירים ותאריכים ולהיפגש בעוד יומיים.

פגישה זו התקיימה בביתנו, ואני הכנתי עוגת תפוחים. הפעם החלטנו גם להדפיס לבנות חולצות וכובעים. קבענו את כל התאריכים למשך שלושה שבועות וחילקנו בינינו את תחומי האחריות. אמא של נ' הייתה גאה בכך שהצלחנו לבנות תוכנית כה עשירה, ועוד מוקדם מהשנים הקודמות. בקושי החל חודש יוני ואנו כבר מוכנות לקייטנת האמהות שלנו!

***

לאחר שכל האמהות יצאו מביתנו, שאל ש' בעלי במה מדובר, תוך שהוא טועם משאריות הכיבוד שעמדו על השולחן. הראיתי לו את תוכנית הקייטנה.

"וכמה זה יוצא לכל ילדה?" שאל.

"ביררנו את כל המחירים לכל הפעילויות. אמא של נ' תסכם הערב את כל הנתונים ותודיע לנו מחר".

"מה הבעיה לסכם?" אמר ש' ונטל מחשבון. הוא התיישב עם דף ועט והחל לרשום את הסכומים מתוך הניירות הפזורים על השולחן. כעבור עשר דקות הכריז: "1,540 ₪ לכל ילדה. לא הגזמתן?!"

"אתה בטוח שזה הסכום?" נחרדתי. "כל כך השתדלנו לחסוך בהוצאות".

"וזה לא הכול", נזכר הבעל. "תוסיפי את הדלק של המכונית לכל הורה, את הפסד ימי העבודה ואת כל הכיבוד והעוגות שאפיתן לכל הפגישות, את החומרים שתקנו למלאכת היד ואת האביזרים לכל הפעילויות, וכבר ההוצאות עולות ל-1,620 ₪ לילדה..."

באותו רגע יצאה ע' שלנו מהמקלחת והציצה ברשימה. "אה..." היא נזכרה, "היום חילקו לנו דפים מהקייטנה של המתנ"ס. אני מעדיפה ללכת לשם. ראיתי שכל יום מקבלים קרטיב ויש מלא הפתעות, וגם נ' רוצה ללכת לקייטנה הזו ולא לקייטנה שאמא שלה מארגנת..."

"אבל בטח הקייטנה של המתנ"ס יקרה מאוד", מחיתי. "אמא של נ' השתדלה לבנות לנו תוכנית זולה וחסכונית. יש לה ניסיון של חמש שנים!"

ש' ביקש מהילדה להביא את החוזר של הקייטנה, והיא רצה לחדרה ושבה עם הנייר הצבעוני. מבט אחד בדף גרם לבעל לזקוף את גבותיו ולחייך: "850 שקלים לשלושה שבועות? איפה נרשמים?"

ואחרי שהילדה חזרה לחדרה הוא הוסיף בניצחון: "וכל זה בלי להתקשר לעשרות מקומות, להיפגש ארבעה ערבים ולהכין ארבע עוגות!"